להגיש לבד או דרך שירות? השוואה כנה לישראלים

כל יעד שאנחנו מכסים מוגש בפורטל ממשלתי רשמי (למשל evisa.gov.vn, evisa.gov.az, tdac.immigration.go.th, gov.uk). אפשר למלא שם בעצמכם ולשלם רק את האגרה הממשלתית — או אפס, אם הטופס חינם. אנחנו לא האתר הרשמי, ולא מתחזים לו.

אם אתם נוחים באנגלית, יש לכם זמן, והטופס קצר (למשל TDAC לתאילנד) — הגשה עצמאית הגיונית. שמרו צילום מסך של האישור, והתאימו כל פרט לדרכון בדיוק.

דחייה בגלל תמונה, סריקה מטושטשת או שם שלא תואם לדרכון עולה זמן, לפעמים טיסה, ולעיתים אגרה שנייה. טפסים ארוכים (הודו, וייטנאם) וטפסי "חינם אבל חובה" (TDAC, ETA לסרי לנקה) הם המקומות שבהם טעות קטנה יקרה. אנחנו בודקים את הקבצים בעברית לפני ההגשה.

סימנים אדומים: נראה כמו האתר הממשלתי; מחיר אחד בלי פירוט אגרה מול שירות; אין קישור לפורטל הרשמי; אין כתובת או מדיניות ברורה. אנחנו מציגים תמיד שני סכומים, ומקשרים לאתר הרשות בכל עמוד יעד.

אגרה ממשלתית — מועברת במלואה לרשות, כולל 0$ כשהטופס חינם. שכר טרחה — מילוי, בדיקה אנושית, הגשה ומעקב בעברית. שניהם מוצגים לפני התשלום. אין אגרה ממשלתית "מוסתרת" בתוך דמי השירות.